האהבה הבשלה היא אחדות בתנאי קיום עצמיותו של האדם. האהבה היא כוח פעיל הפורץ את המחיצות המבדילות בין אדם לזולתו והמאחדות אותו עם זולתו. באהבה מוצאים את הפרדוקס של שתי נפשות, שהיו לאחת ובכל זאת נשארו שתיים.
האהבה הנה בבחינת ההתגברות על ההתבדלות האנושית, מבחינת מילוי הכיסופים לאיחוד. אבל למעלה מהצורך האוניברסלי, צורך הקיום באיחוד, שורר צורך ספציפי יותר - ביולוגי: התשוקה לזיווג בין הקוטב הגברי והקוטב הנשי.
רעיון הקוטביות הזה בא לידי ביטויו הנמרץ ביותר במיתוס, שלפיו הגבר והאישה גוף אחד היו בראשית הימים, שהגוף הזה בותר לשניים ומאז מבקש הגבר את חלקו הנשי שאבד לו, כדי לשוב ולהתאחד עמו.
אחת מהשאלות הנפוצות ביותר בין בני זוג הנה:" האם אנו נשמות תואמות"?
התשובה, שאפשר לתת לשאלה זו היא, שהנשמה שלנו לעולם לא תוביל אותנו בדרך שאינה נכונה לנו.
אין פגישות מקריות, אלה שאמורים להיפגש, יפגשו, מפני שיחד יש ביכולתם
להגיע למצב של למידה, גדילה וצמיחה אישית באם זה בדרך של כאב או של תענוג.
כל היחסים הבין אישיים שלנו הם מטלות והנם נכונים בזאת, שכך או אחרת, הם "מוצלחים" ותמיד יובילו את האדם למקום הימצאו כיום ובכך יוצרים בסיס להתפתחות, להתחזקות,לביטחון ולבהירות של מה שהאדם רוצה לקבל מכל קשר חדש שיווצר.
יש שלוש רמות של הוראה במערכת יחסים. הרמה הראשונה היא מפגש, שכל כולו מקרה, במעלית, באוטובוס, בין שני זרים. שעורי הבית כאן הן מאור פנים.
הרמה השניה של ההוראה, הנה יחסים ממושכים יותר, שבהם שני בני הזוג נכנסים לזמן מה למצב של הוראה- לימוד נמרץ ולאחר מכן נפרדים. שעורי הבית כאן הם פרידה. אלה לימודים של לקחי האהבה הטהורה מתוך הכורח לשחרר מערכת יחסים קיימת.
הרמה השלישית של ההוראה מתרחשת ביחסים, אשר מרגע שנוצרו יימשכו לכל אורך החיים. המעורבים ביחסים אלה הגיעו בעת ובעונה אחת לשלב שבו האיזון בין ההוראה ללימוד הנו מושלם.
כאמור, אין מרשם בדוק המבטיח לנו חיים מוצלחים עם בני זוגנו, יחד אם זאת מטרת חיינו (סה"כ חיבור תאריך לידתנו המלא, יום חודש ושנה), מציידת אותנו במפתחות להבנת האנרגיה והדינמיקה של היחסים המשותפים. בני הזוג בהתאחדם יחד יוצרים אנרגיה שלישית משותפת, החזקה מהאנרגיה שממנה היא מ ורכבת.
כמובן, שחופש הבחירה תמיד בידנו, האם לפעול ולהתנהל בצורה חיובית או בצורה שלילית בתוך כל קשר והאם הלימוד יהיה מהנה או קשה.
הנומרולוגיה, תורת המספרים, נותנת בידנו מפתחות להבנת הקשרים, שנוצרים בין בני זוג, הורים ילדים, חברים וכו', להלן צירופי האנרגיות:
(חיבור שני תאריכי הלידה של שני בני הזוג וצמצומם לכדי ספרה אחת)
1. התנהלות חיובית: תחושת קרבה גדולה, יצירתיות משותפת.
התנהלות שלילית: רגשות פגועים שאין מדברים עליה, כעס מודחק וחוסר ביטחון בגלל תחרותיות.
2. התנהלות חיובית: תמיכה הדדית, שיתוף פעולה, נאמנות בטחון וכוח. כל אחד מאזן את מאמציו של האחר.
התנהלות שלילית: הסתגרות ודחייה רגשית, בלבול, חוסר איזון, יתר תלות.
3. התנהלות חיובית: קשרי אמפטיה, ביטוי ברור של הרגשות. מאוחדים בהבנה הדדית.
התנהלות שלילית: צרכים שאינם באים על סיפוקם, רחמים עצמיים, רגשות שאינם באים לידי ביטוי.
4. התנהלות חיובית: מערכת יחסים היכולה ליצור בסיס איתן למשפחה או עסקים. תחושת בטחון בקשר.
התנהלות שלילית: שעורים קשים אודות חשיבות ההליכה בעקבות תהליך איטי של לימוד הקשר, עד ליסוד בסיס מוצק ליחסים. עקשנות והתנגשות בין הרצונות.
5. התנהלות חיובית: קשר בעל עצמאות הדדית וניסיונות חדשים. חווים החופש להיות הם עצמם.
התנהלות שלילית: עלולים לעבור דרך קשה בנושאי תלות ועצמאות ונושאים של משמעת לפני שהם ימצאו את החופש הנכסף בתוכם ולא מחוץ ליחסים.
6. התנהלות חיובית: החייבות פנימית לצמיחה ולהערכה, תמיכה, הזנה ולקבלה הדדיים.
התנהלות שלילית: תחושת אכזבה מציפיות ההדדיים של חיים אידיאליים לא ריאלייים.
7. התנהלות חיובית: תחושת אמון ופתיחות המבוססים על רגשות הלב. היחסים הנם צמיחה הדדית.
התנהלות שלילית: חוסר אמון המבוסס על חוסר הבנה, כאבים רגשיים, פחד מבגידה וסודיות.
8. התנהלות חיובית: יחסים של תן וקח, תוך תחושה של שפע מציאותי. אהבה ללא חיבורים כובלים.
התנהלות שלילית: מחלוקות אודות כסף או מאבקי כוח ושליטה. ציפייה לקבל מבלי לתת.
9. התנהלות חיובית: קשר עמוק באמצעות חמלה, סבלנות, יושר פנימי צמיחה פנימית וכיבוד השוני ביניהם.
התנהלות שלילית: רגשות של בדידות וניתוק. "אי אפשר אתם ואי אפשר בלעדיהם". רואים את העולם בצורה שונה.
האהבה הנה בבחינת ההתגברות על ההתבדלות האנושית, מבחינת מילוי הכיסופים לאיחוד. אבל למעלה מהצורך האוניברסלי, צורך הקיום באיחוד, שורר צורך ספציפי יותר - ביולוגי: התשוקה לזיווג בין הקוטב הגברי והקוטב הנשי.
רעיון הקוטביות הזה בא לידי ביטויו הנמרץ ביותר במיתוס, שלפיו הגבר והאישה גוף אחד היו בראשית הימים, שהגוף הזה בותר לשניים ומאז מבקש הגבר את חלקו הנשי שאבד לו, כדי לשוב ולהתאחד עמו.
אחת מהשאלות הנפוצות ביותר בין בני זוג הנה:" האם אנו נשמות תואמות"?
התשובה, שאפשר לתת לשאלה זו היא, שהנשמה שלנו לעולם לא תוביל אותנו בדרך שאינה נכונה לנו.
אין פגישות מקריות, אלה שאמורים להיפגש, יפגשו, מפני שיחד יש ביכולתם
להגיע למצב של למידה, גדילה וצמיחה אישית באם זה בדרך של כאב או של תענוג.
כל היחסים הבין אישיים שלנו הם מטלות והנם נכונים בזאת, שכך או אחרת, הם "מוצלחים" ותמיד יובילו את האדם למקום הימצאו כיום ובכך יוצרים בסיס להתפתחות, להתחזקות,לביטחון ולבהירות של מה שהאדם רוצה לקבל מכל קשר חדש שיווצר.
יש שלוש רמות של הוראה במערכת יחסים. הרמה הראשונה היא מפגש, שכל כולו מקרה, במעלית, באוטובוס, בין שני זרים. שעורי הבית כאן הן מאור פנים.
הרמה השניה של ההוראה, הנה יחסים ממושכים יותר, שבהם שני בני הזוג נכנסים לזמן מה למצב של הוראה- לימוד נמרץ ולאחר מכן נפרדים. שעורי הבית כאן הם פרידה. אלה לימודים של לקחי האהבה הטהורה מתוך הכורח לשחרר מערכת יחסים קיימת.
הרמה השלישית של ההוראה מתרחשת ביחסים, אשר מרגע שנוצרו יימשכו לכל אורך החיים. המעורבים ביחסים אלה הגיעו בעת ובעונה אחת לשלב שבו האיזון בין ההוראה ללימוד הנו מושלם.
כאמור, אין מרשם בדוק המבטיח לנו חיים מוצלחים עם בני זוגנו, יחד אם זאת מטרת חיינו (סה"כ חיבור תאריך לידתנו המלא, יום חודש ושנה), מציידת אותנו במפתחות להבנת האנרגיה והדינמיקה של היחסים המשותפים. בני הזוג בהתאחדם יחד יוצרים אנרגיה שלישית משותפת, החזקה מהאנרגיה שממנה היא מ ורכבת.
כמובן, שחופש הבחירה תמיד בידנו, האם לפעול ולהתנהל בצורה חיובית או בצורה שלילית בתוך כל קשר והאם הלימוד יהיה מהנה או קשה.
הנומרולוגיה, תורת המספרים, נותנת בידנו מפתחות להבנת הקשרים, שנוצרים בין בני זוג, הורים ילדים, חברים וכו', להלן צירופי האנרגיות:
(חיבור שני תאריכי הלידה של שני בני הזוג וצמצומם לכדי ספרה אחת)
1. התנהלות חיובית: תחושת קרבה גדולה, יצירתיות משותפת.
התנהלות שלילית: רגשות פגועים שאין מדברים עליה, כעס מודחק וחוסר ביטחון בגלל תחרותיות.
2. התנהלות חיובית: תמיכה הדדית, שיתוף פעולה, נאמנות בטחון וכוח. כל אחד מאזן את מאמציו של האחר.
התנהלות שלילית: הסתגרות ודחייה רגשית, בלבול, חוסר איזון, יתר תלות.
3. התנהלות חיובית: קשרי אמפטיה, ביטוי ברור של הרגשות. מאוחדים בהבנה הדדית.
התנהלות שלילית: צרכים שאינם באים על סיפוקם, רחמים עצמיים, רגשות שאינם באים לידי ביטוי.
4. התנהלות חיובית: מערכת יחסים היכולה ליצור בסיס איתן למשפחה או עסקים. תחושת בטחון בקשר.
התנהלות שלילית: שעורים קשים אודות חשיבות ההליכה בעקבות תהליך איטי של לימוד הקשר, עד ליסוד בסיס מוצק ליחסים. עקשנות והתנגשות בין הרצונות.
5. התנהלות חיובית: קשר בעל עצמאות הדדית וניסיונות חדשים. חווים החופש להיות הם עצמם.
התנהלות שלילית: עלולים לעבור דרך קשה בנושאי תלות ועצמאות ונושאים של משמעת לפני שהם ימצאו את החופש הנכסף בתוכם ולא מחוץ ליחסים.
6. התנהלות חיובית: החייבות פנימית לצמיחה ולהערכה, תמיכה, הזנה ולקבלה הדדיים.
התנהלות שלילית: תחושת אכזבה מציפיות ההדדיים של חיים אידיאליים לא ריאלייים.
7. התנהלות חיובית: תחושת אמון ופתיחות המבוססים על רגשות הלב. היחסים הנם צמיחה הדדית.
התנהלות שלילית: חוסר אמון המבוסס על חוסר הבנה, כאבים רגשיים, פחד מבגידה וסודיות.
8. התנהלות חיובית: יחסים של תן וקח, תוך תחושה של שפע מציאותי. אהבה ללא חיבורים כובלים.
התנהלות שלילית: מחלוקות אודות כסף או מאבקי כוח ושליטה. ציפייה לקבל מבלי לתת.
9. התנהלות חיובית: קשר עמוק באמצעות חמלה, סבלנות, יושר פנימי צמיחה פנימית וכיבוד השוני ביניהם.
התנהלות שלילית: רגשות של בדידות וניתוק. "אי אפשר אתם ואי אפשר בלעדיהם". רואים את העולם בצורה שונה.